הזמנה לשישי פילוסופיה החברה השפויה?

%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%a4%d7%95%d7%99%d7%94

מודעות פרסומת

משל המערה

חג שמח,

בקישור כאן נמצא הטקסט להורדה אפלטון משל המערה ועוד – אלוני

בקישור הזה תמצאו את המצגת על משל המערה (זה סוס?)

פה הטקסט מתוך אפולוגיה – אפולוגיה.

ממליץ מאוד לראות את הסרטון על המשל כהכנה לקריאה:

בעברית: https://www.youtube.com/watch?v=1jrgE7PSY38

עם כתוביות: https://www.youtube.com/watch?v=57XhxJYxWxk

כדי לראות את הכתוביות יש ללחוץ על הכפתור CC.

אסף

על התכליות האחרונות – מסוקרטס ועד מיל

הי,

אני מקווה שכולכם/ן זוכרים את מושג ה"תכליות האחרונות" של מיל.

תכלית = מטרה, סיבה שאין לה הצדקה. שהיא עומדת בפני עצמה.

מיל אומר שהאושר = הנאה והיעדר כאב  היא תכלית אחרונה. אין לה הצדקה. אנחנו פשוט רוצים להיות מאושרים כדי להיות מאושרים. הדלאי לאמה מסכים אתו ומציג פעמים טענה דומה.

דיברנו על כך שיש אפשרות גם לתכליות אחרונות אחרות. אפיקטטוס עשוי לטעון שהתכלית האחרונה היא אטרקסיה = היעדר זעזוע (ולא אושר), אריסטו יטען אולי שזו דווקא החוכמה, מרקס יטען שיצירתיות, ניטשה יטען שחוויית העוצמה וסארטר יטען שאותנטיות.

בודהה לעומתם יטען שאושר זו הגדרה לא מדויקת של התכלית האחרונה ושהלכה למעשה מה שאנחנו באמת רוצים זה להיפטר מדוקהה (סבל, אי-נחת).

אבל ניתן לשים לב שלכל הפילוסופים יש תפיסה (מוגדרת או לא מוגדרת) של תכלית אחרונה. והתפיסה הזו מעצבת במידה רבה את ההגות שלהם.

 אז אחרי כל זה, רציתי להפנות את תשומת-הלב לאופן שבו מגדיר זאת סוקרטס במשתה. ראו הציטוט להלן. (התמונה משום מה קטנטונת – לחצו עליה והיא תגדל. זה מן קסם שכזה…).

 שבת שלום,

אסף

סוקרטס על אושר כתכלית אחרונה

חוק הקרמה והשלמויות

בוקר טוב,

מוגש לכם/ן דף העבודה האחרון בפילוסופיה!

הדף המסכם יתמקד בחוק הגורם והתוצאה = חוק הקרמה ובדרך בה הוא מיושם בדרך כפולת השמונה ובשש השלמויות/ מעלות.

הוא גם יסייע לכם/ן בסיכום כל החומר שלמדנו בפיל' בודהיסטית.

את הדף יש להגיש עד אחרי פסח.

מקווה שתהינו ממנו,

אסף

טקסט: המטלה נסמכת על הטקסט שקראנו בכיתה על חוק הקרמה ועל טקסט נוסף שמתייחס לפיתוח של "שש המעלות". ניתן להוריד את הטקסט כאן: ‏‏פרק 3.3 ו3.4 חוק הקרמה וטיפוח השלמויות.

*** שימו לב!!! בכיתה למדנו על עשר מעלות או עשר שלמויות (באנגלית זה perfections). מדובר על רשימות מקבילות. בבגרות נתייחס לרשימה של השש (יותר קל, לא?).

  1. הציגו במלים שלכם/ן את חוק הקרמה (על גבי כחצי עמוד). בהצגה התייחסו לדימוי החקלאי.
  2. ציינו את ששת השלמויות. הציגו והסבירו את אופן הפעולה של חוק הקרמה לגבי ארבע השלמויות הראשונות על פי הטקסט. תנו דוגמאות.
  • התייחסו הן לתכונות או נטיות שהתרגול של כל שלמות אמור לפתח והן לתכונות או נטיות אמור להחליש או לשרש, (תכונה יכולה להיות גם חכמה. למשל: תרגול הסבלנות מחזק את הקבלה של אמת הדוקהה).
  1. הסבירו את אופן הפעולה של חוק הקרמה לגבי שמונת הנתיבים של הדרך הנאצלת כפולת השמונה: הבנה נכונה, כוונה/התכוונות נכונה, פעולה נכונה, דיבור נכון, אורח-חיים ופרנסה נכונה, מאמץ נכון, תשומת-לב נכונה, ריכוז נכון. עשו זאת כך:

3.1   הציגו בכמה משפטים כל אחד מהנתיבים.

3.2   הביכו את אופן הפעולה של חוק הקרמה בעת ההגשמה של אותה נתיב.

למשל: הסבירו מהי 'פעולה נכונה' ולאחר מכן הסבירו כיצד הגשמתו של עיקרון זה מביא לשינוי  פסיכולוגי על בסיס חוק הקרמה.

***** עליכם/ן לשים דגש מיוחד על 'התכוונות נכונה'.

********** עבודה בחברותות קריטית להצלחה במטלה זו. זוהי מטלה ברמת יישום,

ללא חשיבה משותפת והתייעצות ייהיה קשה להצליח.

  • Ø       אם אתם/ן מעוניינים/ות בהמרת דף העבודה במטלה יצירתית המתייחסת לחוק הקרמה – אנא כתבו לי.

עבודה מעניינת ופוריה,

אסף

ההתאבדות הפילוסופית – החמיקה מהאבסורד

הטקסט נמצא כאן: ההתאבדות הפילוסופית

דף העבודה:

האבסורד ומעבר לו

לפניכן דף עבודה אותו עליכן להגיש. הדף מסכם את הגדרות האבסורד והיחס אליו. הסיכום חשוב לפני שאנו עוברות ללמוד את המרד.

הגדרת האבסורד הראשונה (האבסורד בעולם):

א.      היעזרו בדף העזר וכתבו הגדרה לאבסורד (הגדרה ראשונה).

ב.      בהמשך לשיעור, כתבו חמש דוגמאות לאבסורד (עמ' 22-24).

הגדרת האבסורד השנייה:

קראו בעמודים 30, 37-38:

א.      הגדירו את המושג 'אבסורד' (בלי קשר לאבסורד הקיומי (עמ' 37)).

ב.      הסבירו מהו מקורה של תחושת האבסורד (37 למטה).

ג.       היכן מצוי אפוא האבסורד? (37למטה + 38; עמ' 30).

ד.      רשמו הגדרה חדשה ומלאה לאבסורד.

החמיקה מהאבסורד:

"'העיקר הוא', אמר האב גאליאני למאדאם ד'אפיניי, 'לא להחלים, אלא לחיות עם המחושים'", (קאמי, המיתוס, 45).

א.      כתבו את שלושת התגובות האפשריות לאבסורד על פי קאמי.

ב.      מהי ביקורתו של קאמי על כל ה'פילוסופיםהאקזיסטנציאליסטים' (עמ' 39).

 

"האבסורד שהוא המצב המטאפיסי של האדם המודע, אינו מוליך אל אלוהים… האבסורד הוא החטא ללא אלוהים" (קאמי, המיתוס, 46).

ג.       כיצד שולל קאמי את התקווה הדתית (עמ' 41-42).

עבודת הגמר

טפסים: הגשה ראשונה – נושא – טמפלייט להגשה ראשונה – נושא העבודה

הגשה שנייה – הצעת מחקר – טמפלייט להגשה שנייה – הצעת מחקר

מכתב שמפרט את הדרך בה לכתוב את עבודת הגמר – עבודת גמר בפילוסופיה או לקרוא להלן.

בתחתית הרשומה תמצאו את הקישורים לכל מנועי החיפוש האקדמיים.

עבודת גמר בפילוסופיה

שלומות,

קשה להאמין אך אנחנו כבר מתחילים את הצעדים הראשונים בפרויקט הסיכום – עבודת הגמר!

עבודת הגמר הנה היחידה החמישית בלימודים. כתיבתה מתחילה בסמסטר ב' של כיתה י"א ומסתיימת במרץ של כיתה י"ב.

מטרת העבודה היא לסיים את תהליך ההכשרה שלכם/ן כפילוסופים/ות והיא כוללת

  • קריאה עצמאית והבנה של טקסטים מקוריים
  • איתור טקסטים משניים והבנת טקסט מקור לאור הטקסט המשני.
  • יצירת הגות פילוסופית משלכם – יצירת רעיון פילוסופי שלכם בצורה מסודרת ושיטתית.
  • Ø     כתיבה והבעה של הרעיון הפילוסופי הזה לפי פרמטרים אקדמאיים מקובלים.
  1. מתודולוגיה:

הדברים התוכניים והמהותיים יבואו בהמשך, אבל ראשית, כדי שתוכלו להבין למה הכוונה בעבודת גמר נתחיל בפרק המתודולוגיה. ישנם כמה סוגים של עבודות אקדמאיות בפילוסופיה:

א.      חקירה של הוגה מסוים – בעבודה כזו תידרשו לקרוא כתבים שונים של אותו הוגה סביב נושא או שאלה מסוימים ותצטרכו להראות על התייחסותו של ההוגה לשאלה זו בכתביו השונים.

לדוגמה: עבודה על קרל מרקס שמשווה בין התיאוריות הפילוסופיות הראשוניות (כתבי שחרות – ניכור העבודה) שלו לבין כתביו המאוחרים (הקפיטל, המניפסט הקומוניסטי) ובוחנת נושא שעולה בכתבים הללו (למשל: איך הוא מתייחס למושג 'עבודה' או 'ניכור').

  • פה אתן בעצם לוקחות את ההוגה האהוב עליכן וחוקות אותו לעומק. למשל: הקשר בין ההגות האסתטית והפוליטית של אפלטון. או האתית והפוליטית.

ב.      חקירה של רעיון מסוים – חקירה של רעיון או מושג אצל הוגים שונים: למשל מושג הניכור אצל מרקס, פרום, סארטר וכו'.

  • פה אתם בעצם לוקחים את הרעיון האהוב עליכם/ שהכי מעניין אתכם וחוקרים אותו לעומק. נניח שמעסיקה אתכם השאלה של המתת-חסד; צמחונות, הפלות, דמוקרטיה, אושר, פרפקציוניזם, מודל היופי במערב…

ג.       עבודה סינתטית – הצגה של שני רעיונות ויצירת סינתיזה ביניהם – למשל: הצגה של רעיון ניכור העבודה אצל מרקס + רעיונות של ביקורת על בית הספר ç יצירת סינתיזה שמתייחסת ל'ניכור הלמידה'.

  • פה אתם בעצם יוצרים רעיון חדש לאור רעיונות של הוגים שונים.

ד.      עבודה השוואתית – הצגה של שני רעיונות והשוואה ביניהם. הדיון ההשוואתי בניגוד לסינתטי מטרתו איננה יצירת רעיון חדש אלא לחדד הבנה של ההגות המושווית.

  • למשל: השוואה בין תפיסת הניכור של פרום לבין זו של מרקס, כאשר המטרה היא להבין יותר טוב את שניהם.

**** הערה חשובה: יכול להיות מצב שתתחילו למשל בעבודה השוואתית ובתוך התהליך יעלה בכם/ן רעיון חדש והעבודה תהפוך לעבודה סינתטית. זה מעולה!!!

ה.     בחירת הנושא –

השלב החשוב ביותר הוא השלב של בחירת הנושא. פילו-סופיה – אהבת החוכמה – צריך לבחור נושא/ הוגה שאתם/ן אוהבים/ות. נושא שמעסיק אתכם/ן שמעניין אתכם/ן שבוער בעצמותיכם/ן!!!

  • צריך להקדיש זמן ראוי למחשבה והתלבטות על הנושא. תוך כדי קריאה.

ו.        שאלת המחקר ותכנון העבודה –

ניסוח שאלת המחקר הוא השלב הקריטי ביותר להצלחת העבודה.

אם לא תשאלו שאלה טובה ומדויקת לעולם לא תקבלו תשובה טובה ומדויקת.

משאלת המחקר נגזר מתווה מסוים של עבודה (הפרקים ותתי הפרקים שלה).

השלב של הצעת המחקר הוא השלב הקריטי ביותר בכתיבה. אומרים שמרגע שיש לכם נושא, שאלת מחקר ומתווה לעבודה – העבודה כבר כותבת את עצמה.

שלב התכנון כולל בתוכו גם בחירה של ספרות לעבודה הכוללת ספרות ראשית – טקסטים פילוסופיים מקוריים; וכן ספרות משנית – טקסטים שמפרשים את כתבי הפילוסופים.

מבנה הצעת המחקר:

  1. מבוא והצגת נושא העבודה
  2. הצגת שאלת המחקר
  3. מתודולוגיה והצגת מתווה העבודה
  4. סקירת ספרות ראשית ומשנית

ז.       לוח זמנים: הכרחי להטרים בי"א. כי מאחרי פסח הם שקועים בבגרויות.

–          בחירת נושא – עד אחרי פסח: תדרשו להגיש עמוד אחד שמפרט מה הנושא, מדוע בחרתן דווקא בו, איך אתן מתכוונות לחקור אותו (מתודולוגיה), מה הספרות אליה אתן מתכוונות לפנות.

–          הגשת טיוטה ראשונה להצעת מחקר – עד ה- 1.6. 2 עמודים לפי המתווה לעיל, עם סקירת ספרות ראשונית בלבד.

–          הגשת טיוטה סופית להצעת מחקר – עד ה-1.10 כולל סקירת ספרות מלאה.

–          הגשת פרק המבוא – עד חנוכה תשע"ג.

–          הגשת הפרק השני – 1.2

–          סיום העבודה 1.4

ח.     כללי ציטוט וסוגיית "שימוש-היתר" במקורות חיצוניים:

לתשומת לבכם/ן – בשנים האחרונות נפוץ השימוש בטקסטים מתוך אתרי אינטרנט שונים בתוך עבודה. בכל שימוש בטקסט חיצוני נדרשת עבודה על פי כללי הציטוט המקובלים (גרשיים + הפניה למקור).

באופן כללי בעבודה פילוסופית מעודדים שימוש מרבי ככל האפשר בציטוטים, כל עוד זה לא הופך להעתקה (ציטוט של עד פסקה כל פעם + פרשנות אישית). אך יש לצטט הוגים מקובלים (ולא אתר אינטרנט) ולתת קרדיט למקור.

כל חריגה מכללים אלה תביא לפסילה של עבודת המחקר או של כל שלב בעבודה

כללי ציטוט: הציטוט ימוקם בתוך גרשיים ובסופם תבוא הפניה למקור הטקסט.

ההפניה יכולה להיות בסוגריים (מרקס, 1973, עמ' 27). או בהערת שוליים מלאה[1].

ביבליוגרפיה: זו הצורה: מרקס, ק., כתבי שחרות, ת"א: הוצאת כינרת, 1973, עמ' 27.

המחבר שם משפחה, שם פרטי, שם המקור, מקום פרסום: שם ההוצאה, שנת פרסום, עמודים.

על אילו מקורות ניתן להבסס?  *  ספרי פילוסופיה

  • טקסטים של פילוסופים (מיל, אפלטון, ניטשה, מרקס, קרישנמורטי, בודהה, בובר).
  • עבודות אקדמאיות – תואר שני או דוקטורט.
  • מאמרים – מאמרים מוכרים שפורסמו בכתבי-עת אקדמאים. נתייחס לכך בהמשך.

ט.     מנועי חיפוש אקדמאיים – כללי: העברית, google scholar, ספרים – במאגר ספריית בי"ס המעולה. מאגרי מידע אקדמאיים: בעברית IHP. אנגלית: MUSE ו JSTORפירוט בהמשך.

י.        דוגמאות ועבודות ישנות – ישנן עבודות ישנות במקלט הפילוסופיה. שימו לב לא להסתמך עליהן יותר מדי, אינכם/ן יודעים איזה ציון קיבלה העבודה.

יא.    הרכב הציון – הציון מורכב מציוני הגשות הביניים שמהוות 50% מהציון (מקביל לציון המגן) + ציון העבודה הסופית (50%).


[1] מרקס, ק., כתבי שחרות, ת"א: הוצאת כינרת, 1973, עמ' 27.